בכל שלבי תהליך הקמתה של הלשכה הגדולה, הועדה המארגנת בישראל התאימה את פעולותיה עם אלה של הלשכה הגדולה של סקוטלנד, בהסכמתן של הלשכות הגדולות של אנגליה ואירלנד. עובדה זו אושרה במכתבו של המזכיר הגדול של הלשכה הגדולה של אנגליה.

 

תזכיר בנושה קידושין של הלשכה הגדולה למדינת ישראל, נשלח על ידי הלשכה הגדולה של סקוטלנד לכל הלשכות הגדולות המוכרות ברחבי העולם.

 

עם הסכמתה של הלשכה הגדולה של סקוטלנד, שלחה הלשכה הגדולה למדינת ישראל הזמנות לכל הלשכות המוכרות.

 

כמו כן הוסכם לשלוח הזמנה לרוזן אלג'ין, משגרירות אנגליה בישראל ולפמלייתו.

 

משה שרת, שר החוץ של מדינת ישראל, עמד בראש המשלחת שכללה דיפלומטים וחברי ממשלה. הרב של לונדון התנדב לנהל את הטקס הדתי.

 

ב- 1.7.1953, בהמשך למאמר בעיתון "הבוקר" שהכריז על היווסדה של הלשכה הגדולה, קיבל הנשיא הגדול שבתאי לוי, מכתב התנגדות מהנשיא הגדול של הלשכה הגדולה לישראל ( תחת חסותו של הגרנד אוריאנט של מצריים),

שבו  הנשיא הגדול י. קורגרין  הביע את התנגדותו על קיומן של שתי לשכות גדולות במדינה כה קטנה, דבר שעלול לגרום לחוסר איחוד בקרב הבונים החופשים.

 

ב- 5.7.1953, כתב המזכיר הגדול של הלשכה הגדולה לישראל (מסדר גרנד אוריאנט של מצריים), האח המכ. מ. אליעזר דובינסקי, מכתב התנגדות לרב הראשי של בריטניה, הרב ישראל ברודי, שבו הוא ביקש ממנו לא לברך את הלשכה הגדולה למדינת ישראל ב- 23 באוקטובר, יום הקמתה וקידושיה.

 

 

ב – 8.7.1953, נשלח מכתב התנגדות נוסף לאח המכ. מ. ד"ר אלן בוחן, מזכיר גדול של הלשכה הגדולה של סקוטלנד ולרוזן אלג'ין, חתום על ידי המכובדים הבאים :

 

-         ב. שטרית, שר המשטרה, ס. גינוסר מרצה באוניברסיטת ירושלים, אלוף משנה א. בן ארצי, חבר הכנסת ס. פרשטיין, ד"ר יעקב קהאן, יו"ר ה"פן קלוב בישראל, מר. א. כהנה, נשיא לשכות המסחר, ה.י. נתן, חבר בהנהלת מועדון ה"רוטרי", מר מ.שוהם, חבר בועד הפועל של התעשייה ,

     סגן-אלוף ס. ברקאי מבנק הפועלים, מר רוברט קרסו,

 מנהל הBritish Thomson Houston Ltd”" , מר יעקב בוקשטיין, פרופ' אנדור פודור, מהנדס אנדרו קוך, חבר הכנסת יזהר הררי, ד"ר א. נאמן, מנהל חשבונות כללי בממשלה, פרופ' יוסף טרו, פרופ' בנו גרינפלדר, רופא ילדים,

מר ס. וויזל, אוצר המדינה, מר מ. לוין ויצו  בין לאומית, מר ג.ס. ליברמן, חבר בועד מפלגת העבודה, האח הנכ. הרברט וולף, נשיא לשכת "ג'ורג' וושינגטון" , מר אברהם רובין, מנכ"ל חברת השמל, המהנדס ג'. מנספלד, השופט יוסף לם, המהנס יוליוס סלפטר, אלוף משנה א. אכיטוב, מר ג'יון לוי, מנכ"ל "מספרו" בע"מ, פרופ' נחום שלוש, מר ב.ד. לוין נשיא איגוד העיתונאים, השופט

ד"ר י. קיסטר, אלוף משנה יוסף בר נר.

 

האירוע החשוב שהתרחש בירושלים, ביום ג', 20.10.1953, יסודה ,קידושיה של הלשכה הגדולה למדינת ישראל ואיחוד כל הלשכות תחת חסותה של הלשכה הגדולה למדינת ישראל, מהוה תאריך בלתי נשכח בהיסטוריה של הבנייה החופשית בכלל ובהיסטוריה של מדינת ישראל, בפרט.

 

אירוע זה נובע מאמציהם וסבלנותם של מספר אחים שעבדו ללא הרף  להצלחת משימה זו.

 

האחים המייסדים התמודדו עם בעיות קשות והצלחתם נובעת מהתמדתם ומאמונתם בבנייה החופשית.

 

הבעיות היו הן פנימיות והן חיצוניות.

 

במסדר, הם היו צריכים למצוא את ה"שביל הזהב" לאיחוד כל הלשכות וכן לקבל את הסכמתן של הלשכות השונות להשתייך ללשכה הגדולה של סקוטלנד.

 

מחוץ למסדר, הם היו צריכים להיעזר בלשכה הגדולה של סקוטלנד, לקבל את הסכמתה ותמיכתה להקמתה וקדושיה של הלשכה הגדולה למדינת ישראל כלשכה ריבונית.

 

מאורע בלתי נשכח זה, ילווה את האחים שנוכחו בו עד סוף ימם.

 

המלצתי לנשיאים הגדולים, היא לכנס את כל הלשכות באספה כללית

כדי לציין את אירוע זה ולהזכיר שבזכות האיחוד המוחלט של כל אחינו בישראל, זכינו במפעל כה מפואר.