הלשכה הגדולה למדינת ישראל

 

ב-  14.5.1948 נוסדה מדינת ישראל והסתיים המנדט הבריטי.

 

בזמן המנדט הבריטי, הלשכות עבדו תחת מגילת היסוד וחוקתן של לשכות גדולות שונות, כגון הלשכות הגדולות של אנגליה, סקוטלנד, צרפת, מצריים גרמניה ועוד… היה אפוא בלתי אפשרי לקבוע להן סדר מסוים, כי  הממשל דאז נתן יד חופשית לקבוצות שונות של בונים חופשים שלמעשה, התעניינו

אך ורק בלשכותיהם.

 

ההשפעה הסקוטית שלטה ולשכות חדשות נוסדו כנגד עקרונותיה הבסיסיים של הבנייה החופשית, שהם אחווה, סובלנות ושתוף פעולה.

 

לדוגמה, אחים מלשכות גדולות השייכות לאנגליה לא דיברו אחד עם השני

בזמן עבודתם באותו ההיכל. לאומת זאת, מחוץ לו,  הם ניהלו מערכת יחסים טובה.

 

בימים ההם אורגנה מערכת הסברה למטרת איחוד הלשכות.

 

ב- 13.1.1949, בתל-אביב, התכנסה האספה השישית של הלשכות  הדוברות עברית והשייכות ללשכה הגדולה של סקוטלנד. האחים הבאים יצגו את לשכתם :

 

האח משה ש. בחר, נשיא לשעבר של לשכת "ראובן" מס' 1376,מז. חיפה, האחים יעקב גפטר והוגו שיפטר, נשיאים לשעבר של לשכת "אביב" מס' 1397 מז. תל-אביב, האח הנכ.מקס זליגמן, נשיא לשעבר של לשכת "שרון", מס'1387, מז. תל אביב  והאח הנכ. עקיבא קוסבינר, נשיא לשעבר של לשכת "מצפה" מס' 1383, מז. ירושלים.

 

לשכות אלה פעלו כועדה שעסקה בהיווסדה של הלשכה הגדולה למדינת ישראל ובחרו את האח הנכ. מקס סילברסטון לתפקיד המזכיר.

 

החלטותיה של הועדה אושרו על ידי האחים ונושאי המשרה של לשכת "כרמל" מס' 1085 ,שהייתה רדומה.

 

ב- 4.4.1949, ביקשה הועדה שהקמתה וקידושיה של הלשכה הגדולה למדינת ישראל תעשה תחת חסותה של הלשכה הגדולה של סקוטלנד.

 

תמכו בחסותה של סקוטלנד נושאי המשרה לשעבר של כל הלשכות הרדומות השייכות ללשכה הגדולה של סקוטלנד, שהתאחדו עם 4 הלשכות.

 

חתומים  על המסמך :

 

-         עבור לשכת "ראובן" מס' 1315,מז. חיפה : הנשיאים לשעבר ל. קרסו,

     ש. נחמה, שבתאי לוי ויעקב כספי,

-         עבור לשכת "מצפה" מס' 1383, מז. ירושלים, הנשיאים לשעבר, ז.לוי,

י. צוקרמן , א. קינג, ע. קוזוינר ופ. קטינגה.

 

-         עבור לשכת "שרון" מס' 1387, מז. תל-אביב, הנשיאים לשעבר מקס סילורסטון, מ. לינדרמן, מ.מ.פרידמן, מקס זליגמן, אלכס אפשטיין וי. לוין.

 

-         עבור לשכת "אביב" מס' 1397, מז. תל-אביב, הנשיאים לשעבר י. גפטר,

     ב. פטיגרוו, ס. זרנקין, ד"ר מ. שכטר, ה. שיפטר, א. פלמן וב. ברקאי.

 

-         עבור לשכת "כרמל" מס' 1085, מז. חיפה, הנשיא לשעבר א. ביי בוטגי.

 

-          עבו ר לשכת "סלח אל דין" מס' 1071, הנשיא לשעבר ד"ר מ. משלני.

 

חתימתם אושרה על ידי נוטריון.

 

 

עצומה זו נבחנה בזהירות על ידי הלשכה הגדולה של סקוטלנד ובחודש אפריל 1950 , היא שלחה לישראל את האח הנכ. ד"ר קולנסו-ג'ונס, מפקח אזורי שתמך באופן מלא בהקמתה של הלשכה הגדולה למדינת ישראל.

 

בכל שלבי חקירתה, הלשכה הגדולה של סקוטלנד ידעה את הלשכות הגדולות של אנגליה ואירלנד שתמכו גם הן בהקמתה של הלשכה הגדולה למדינת ישראל.

 

הנשיא הגדול של הלשכה הגדולה של נוי יורק, האח וארד ב. ארבורי נסע לסקוטלנד כדי לתמוך בהקמתה של הלשכה הגדולה למדינת ישראל. המזכיר הגדול של הלשכה הגדולה של סקוטלנד התערב באופן אישי למען אותה מטרה.

 

בחודש מאי 1951, הלשכות הגדולות של אנגליה, סקוטלנד ואירלנד נפגשו בלונדון. הוסכם שהלשכה הגדולה למדינת ישראל לא תקיים יחסים עם הלשכה הגדולה של מצריים או עם לשכה גדולה לא מוכרת על ידי הלשכות הגדולות של אנגליה ושל סקוטלנד. 

 

בחודש אוגוסט 1951 , באספה הרבע שנתית של הלשכה הגדולה של סקוטלנד הוחלט פה אחד שהלשכה הגדולה למדינת ישראל תהיה תחת חסותה של הלשכה הגדולה של סקוטלנד, בשביות רצונן של הלשכות הגדולות של אנגליה ושל אירלנד.

 

הודעה זו גרמה לעניין רב במסדר הבנייה החופשית ברחבי התבל כי היא התעוררה מחדש במקום הולדתה.

 

ב5.12.1951, המזכיר הגדול של הלשכה הגדולה של סקוטלנד,

האח המכ. מ. ד'ר אלכס בוחן, הכיר ב- 4 הלשכות כגרעין היסוד של הלשכה הגדול למדינת ישראל.

 

כך התאפשרה הקמתה של לשכה גדולה בישראל תחת חסותה של הלשכה הגדולה של סקוטלנד.

 

ב20 באוקטובר 1953, נבחרה להקדשה הלשכה הגדולה למדינת ישראל בירושלים,  בירת ישראל.

 

קנייתן של רגליות מחוץ לישראל היותה בעיה, בשל איסור הממשלה להעביר כספים לחו"ל.

 

הרב הראשי לאנגליה, האח הנכ. י. ברודי, אסף תרומות מאחים לקניית הרגליות.

 

כדי להודות להם, הלשכה הגדולה למדינת ישראל כיבדה אותם בתואר

"חבר מייסד הלשכה" והוקיר אותם בתעודות מתאימות.

 

הוקמה רשימה של כל האחים שתרמו את כספיהם ושמם חורט ברגליות.

 

ובכך מצאתי את שם האח א. רפלס ממנצ'סטר שתרם את הסינר, השרשרת העדי מזהב והכפפות של הנשיא הגדול, שבהם השתמש בפעם הראשונה הנשיא הגדול שבתאי לוי.

 

קישוטים אלה הועברו מנשיא גדול מקודש לנשיא גדול שבא אחריו, עד שהוחלט שהסינר, השרשרת והכפפות יוצגו במוזיאון של הלשכה הגדולה למדינת ישראל, בזמן שהעדי יועבר מנשיא גדול מקודש לנשיא גדול שבא אחריו.